עיסא נ' חברת אוש -הופ בע"מ

החלטה

בפניי בקשתה של המבקשת לסלק את תביעתו של המשיב על הסף בשל התיישנות. לטענתה, המשיב הפסיק לעבוד בשירותה מחודש אפריל 2004, ולכן, בשים לב לעובדה, שהתביעה הוגשה בחודש אפריל 2011, הרי שהיא התיישנה.

המשיב, בתגובתו, טוען, כי עבד בשירות המבקשת עד לחודש אוגוסט 2004 ועל כן, תביעתו הוגשה ארבעה חודשים טרם חלוף תקופת ההתיישנות.

מוסיף המשיב וטוען, כי שאלת מועד סיום העסקתו הנה עניין שבעובדה ועל כן, מן הראוי לשמוע ראיות בעניין זה ולא לסלק את התובענה על הסף בהסתמך על טענת המבקשת בלבד.

המשיב תומך טענתו בפסיקת בתי המשפט, לפיה הסעד של סילוק תובענה על הסף הנו סעד דרסטי, ושערי בית המשפט לא יינעלו על הסף בפני מתדיינים אלא במקרים חריגים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים שהעלה המשיב בתגובתו.

אכן, בתי המשפט בכלל, ובתי הדין לעבודה בפרט, מבכרים, כעניין שבמדיניות, לברר את המחלוקת המובאת לפתחם, לגופו של עניין ובהסתמך על ראיות.

צודק המשיב, כי סילוק תובענה על הסף לא ייעשה מקום בו העילה שבגינה מבקשים סילוק על הסף הנה פלוגתא בין הצדדים, ובתור שכזו מצריכה בירור ושמיעת ראיות.

ברי, כי בשלב זה, אין בפני בית הדין הכלים הנדרשים מבחינה ראייתית לקבוע מהו מועד תום העסקתו של המשיב, והמותב שבפניו תתברר התובענה יידרש לעניין זה לאחר שישמע את ראיות הצדדים.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תשא בהוצאותיו של המשיב בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ג, (08 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: